במהלך 72 השעות הקרובות, השקיעה של השמש תתרחש, והילדים הצעירים יתחילו להסתובב ברחוב שלי בשמלות halloween עם תחפושות צבעוניות ופנים מצוירות. בערב זה, החשיבה המרכזית שלהם תהיה על ממתקים וסוכר, והם ייקח להם זמן למצוא את התחפושת המושלמת שתרומם את מצב הרוח שלהם לקראת הלילה המהנה שמחכה להם.
ההורים של הילדים, גם אם סבלניים ואוהדים, יתחבטו באותן מחשבות כמו בשנה הקודמת, אך עם טעם שונה במקצת: הם יחשבו על הריווחים של הסוכר שיקבלו ילדיהם לפני השינה, על התחושה שהערב נותר נעים והעיר רגועה, ועל ההנאה שהילדים מפיקים מהחוויה. בנוסף, יחשבו גם על ההשוואות בין הגינה הנטושה שלהם לגינת השכן המשופצת, ויבקרו את עצמם על המראה החיצוני של ביתם וגינתם.
עם זאת, התקשורת, הפוליטיקאים, רשויות האכיפה, וקבוצות שמקדמות מודעות בנושאי בטיחות ומניעת תקיפות מיניות, מבליטים טענה הפוכה — שהם מצפים מההורים לחשוב על סכנות הטורפים וחשודים שיכולים להסתובב בשכונה בליל ההאלווין. הם טוענים שמדובר בלילה של טורפים המנסים תחבולות, להשיג שבויי תמים, לסחוט ולזהם את הילדים באיומים או תרוצים מזויפים, תחת מסווה של שמח ומזמין לילדים.
על מנת להגן על הילדים, קבוצות של הורים וקהילות מפעילות יוזמות שמפרסמות את כתובותיהם של פושעי מין רשומים, ומבצעות מהלכים כמו הצבת שלטים עם אזהרות על דלתות ומסירת הודעות. יש גם קריאות להוציא את התחפושות של הליצנים מחנויות, ולעיתים קרובות מקיימות הפגנות, פגישות מחויבות של תושבים עם מוקדי משטרה ועם משרדי קהילה, במטרה להרות את תחושת הביטחון של ההורים והילדים.
חלק מהארגונים הפועלים למניעת תקיפות מיניונות משתמשים בטריק של יצירת פחד באמצעות אזהרות מפוקפקות, בהן הם מציגים את כללי הזהירות שיש לנהוג בהם בערבי הלילה הזה: להימנע מלהפקיד את הילדים לבד בבית ובחוץ, לבדוק שאין ממתקים שאינם באריזתם המקורית, להזהיר שהאיסוף של ממתקים מחברויות זולות ומחומרים לא מוכרים עלולה להיות מסוכנת, ולהימנע משתיית משקאות שאינם מוכרים ונתרמים על ידי זרים.
אך בעוד שדמויות מפחידות כמו גולגולות, גמלים, ומפלצות מסתובבות במצעדי ההאלווין או במקומות שבהם ילדים מקבלים ממתקים, החשש המרכזי והחי עלול להיות יותר מובן ופשוט — פחד שהוועדה או תכניות יחץ משדרות להורים כדי להרתיע אותם ולשמר את תחושת הביטחון של הקהילה. הנתונים מלמדים אחרת:
- למעלה מ-90% ממעשי הפיעול המיניים נעשים על ידי קרובי משפחה או מכר של הילד, ולא על ידי זרים לגמרי.
- רשימות הפושעי מין הרשומים, למרות שיש בהן צורך חוקי, מציעות נתונים שמראים כי סיכוייהם לחזור ולבצע עבירות מין נמוך יותר מכפי שיש לסיכויינו של רוצחים, נהגי שיכרות, תוקפי שריפות, ואנסים חוזרים על מעשיהם.
- אין ממצאים סטטיסטיים שמראים כי בחגים כמו הלואין קיימים שיעורי עבירות מין גבוהים יותר בכלל או יותר מתי אחר מבחינה עונתית.
- ובנוסף, די מצומצם המקרים שבהם מבוגרים מזיקים לילדים על ידי פיזור סמים או הרעלת הממתקים או ההפתעות שהילדים מקבלים.
אז למה כל זאת מעלה פחד, תעוזה, התנגדות והצהרות על צורך בהגברת אמצעי ההגנה? התשובה נעוצה במערכת יחסית ממומנת ומכוונת בשם “רשימות הפושעי מין” — שוק שהופך מיליארדי דולרים, מתבסס על הפחדה ומניפולציה של דעת הקהל, ומיועד ליצור תחושת איום מוגבר על ידי יצירת דימוי שהעבריינות היא נוכחות בכל פינה, ושהרישום המכון והבקרה שומרים על כולנו מפני סכנה מיסודו.
אבל הסטטיסטיקה הלא-מוטה מראה בבירור כי רישומי הפושעים המיניים אינם תורמים באופן משמעותי לביטחון הציבור. הם רק מבזבזים כספים שניתן היה להשקיע בטיפול בפושעים ואבחון של אנשים שאינם ניתנים לטיפול. עם זאת, הם בהחלט מגדילים את הפחדנות והחרדה של ההמונים — וכל המטרה של חלק מהגופים האלה היא לייצר יותר פחד, כדי להרוויח מעיסוק זה ולשמר את הקונספירציות והדעות הקדומות שביסודם.
ומה הם הגורמים המסכנים באמת בליל ההאלווין? לא הסכנה המובנת של פושעים, אלא תקלות בדרכים — כאשר הולכים רגלית ברחובות, חלק מהמקרים של פגיעות בתאונות דרכים, שבהן ילדים מתחת לגיל 15 עלולים להיפגע או אפילו להישרף על ידי מכוניות, הם גבוהים יותר מאשר בכל תאריך אחר בשנה, והסיבות לכך טמונות באבחון הסטטיסטי.
אין ביכולתנו ל”טשטש” את התנועה של המכוניות או לנתק את התנועה התברואית בשעות הערב, אך קל הרבה יותר להשליך את החרדה על תושבים חסרי זכויות, על תושבים עם מוגבלויות, או על קבוצות חלשות אחרות — ולהציג אותם כקורבנות המעטים שזוממים לפגוע בילדים.
נסיוננו מורה שכאשרזה מנסה להגן על ילדיה, אין זה תמיד פשוט או קל — מכיוון שהסוגיות האמיתיות במסלול הזה קשורות לפחד, לא לתוקפנות. ולמרות שהפחד מפושעי מין עתידי מכתים את רוב שיחות ההורים, בפועל, רוב הפגיעות נעשות על ידי מכר קרוב, ולא על ידי זרים.
הדורה הרחבה של העולם שלנו מצביעה על הצורך להקשיב לדיונים על זכויות אדם, על ההכרח להגן על זכויות מיעוטים ועל אנשים שכבר שילמו את חובם לחברה, ולחפש דרכים לחזק את הקהילה באופן שיקדם שוויון, הגנה, ושמירה על כללי ההגינות והצדק האנושיים.
למידע נוסף על זכויות אדם, על זכויות שיקומיות והשלכות של התנהגויות מסוכנות, ניתן לפנות לאתרים וארגונים שמטרתם לקדם ידע, מודעות ופעולה חיובית במקומותינו.