האם האפיפיור פרנסיסו יקח חלק בבית המשפט העליון?

העולם נראה כמוטה עם הראש למטה כאשר הפטריארך הרוחני של הכנסייה הקתולית תומך במודגש במפורש בזכויות חוקיות לזוגות חד-מיניים, בזמן שבחורה שמורת על מועמדות לתפקיד שופט עליון, כמו איימי קוני ברט, נמנעת מלקבל ידע או להביע עמדה בנוגע להחלטת בית המשפט העליון בפסיקת Obergefell v. Hodges משנת 2015, שקבעה את הזכות החוקית לנישואים לזוגות חד-מיניים. זוהי סיטואציה שמדגימה כיצד הדעות והעמדות בתוך המפלגות הפוליטיות והכנסיות משתנות ומשתנות במהירות, לעתים לכיוון הפוך ממה שמקובל או נאמר מראש.

במהלך השימוע לאישור מועמדות של ברט לסגל השופטים באתר הקונגרס, היא סירבה לעניין האם ההחלטה המשפטית בLawrence v. Texas משנת 2003, שקבעה כי חוקי הפלילים נגד אהבת בני אותו מין אינם חוקתיים, הינה תקינה או נכונה. בנוסף, היססה מלהביע עמדה לגבי ההגנה על זכויות לא-טרנסגרסיות של קהילות הלהט”ב, מה שמרמז על נטייתה להימנע מהבעת דעה באופן שיכול לסייע באישור החלטות שיפוטיות הקשורות לזכויות מיעוטים חברתיים.

משפט חשוב שמתקרב

בעוד שאחרי הבחירות יתנהל דיון בשאלת ההבחנה בין זכויות דתיות לחוקי נגד-הטרדה, תהיה בשבוע שאחרי הבחירות דיון יהודי חשוב בבית המשפט העליון בנוגע לסכסוך מרכזי בחברה האמריקאית: בין זכויות דתיות לבין חוקים המקדמים שוויון והגנה מפני אפליה. מקרה בשם Fulton v. City of Philadelphia מציג סיטואציה בה סוכנות צדקה קתולית שנקראת CSS, הופסקה ההסכם הממשלתי עמה לאחר שהסוכנות סירבה לקבל מועמדים לזוגות חד-מיניים נשואים. בית המשפט שופט אם זכויות דתיות יכולות להוות עילה להתנגדות לחוקי שוויון ומניעת אפליה, ואם יש בכך כדי להרחיב את ההגנות שמעניקות זכויות מיוחדות לקבוצות דתיות, על חשבון זכויות יסוד אחרות של קבוצות מיעוט.

הקונפליקט המרכזי כאן נוגע לשאלה מתי זכויות דתיות של קבוצות או יחידים גוברות על זכויות אחרות של אזרחים בכללותה, והאם זכויות אלו מבוססות על שיקולים תיאולוגיים או על זכויות חוקתיות. ההכרעה בנושא עשויה להוביל לרכבת שינויים חוקיים חשובים, שיקבעו את היקף החופש לפעול על בסיס אמונה דתית בכל תחומי החיים, כולל המרחב הציבורי והעבודה.

התפתחויות בחודש האחרון

היסטורית, בארה”ב נוצרו זכויות רבות שמגינות על קבוצות מיעוטות, ביניהן איסור על הפליה במקומות העבודה, באוניברסיטאות, בשירותים חברתיים, וגם בזכות להינשא, לקבל טיפול רפואי ולהשתמש בשירותים קהילתיים מבלי להיתקל באפליה על פי מין, גזע, נטייה מינית או מצב בריאותי. כל זאת, מתוך הכרה בשוויון אזרחי ובחברה שמכבדת את ההבדלים בין יחידים וקבוצות.

בעוד שזכויות אלו הושגו בהדרגה, מארה”ב עולה תנועה קשה וממוקדת של קבוצות דתיות ואישים שמבקשים להרחיב את ההגנות המוקנות להם, תוך כדי טענות לשימור זכויות דתיות ולחופש פולחן. הם דורשים פטורים מחוקים כנגד אפליה, שלפעמים נקבעים כדי להבטיח את הפטריוטיות, ההגינות והשוויון בחברה.

הפרדת הדת מהמדינה והבנת הגדרות הדת

בעוד חוקות רבות מגדירות את עקרון ההפרדה בין דת למדינה, בפועל ישנן דרכים שמאפשרות לסקטור הדתי להבטיח לעצמו הקלה מחוקים אלה. חוקים כמו ה-Establishment Clause המנוסח ב-First Amendment, מונעים מהממשלה להכיר בדת רשמית, וגם מונעים מעיריות לפעול באופן שמעדיף קבוצה דתית על פני אחרת – למשל, המנעות מקידום דת אחת על אחר בבית ספר או במוסדות ציבוריים. כך נוצרת התנגשות בין הצורך לשמור על חופש הדת לבין שמירה על שוויון וחופש פעולה של כלל האזרחים.

עיקר הבעיה טמונה בהגדרת המושג “דין דתי” על ידי הרשויות, המאפשרות הקמת קבוצות ומוסדות שביכולתם להקים פרקטיקות ומנהגים המפרים את זכויות האדם, בטענה שזו חירות דתית. לדוגמה, קבוצות שמבקשות להערים על חוקים חינוכיים או רפואיים באמצעות טיעונים של חופש דתי, או כאלה שמבקשות להימנע משירותי בריאות, חינוך, והגנה חוקתית לחברי קהילות אחרות. כך, צעד אחר צעד, שומרי חוק ופוליטיקאים נוטים להעניק יותר לגיטימציה ולזכויות לקבוצות המפעילות זכויות שמקורן באמונה, במקום לשמור על שוויון וחירות כללית.

ההשלכות בעתיד

בני החברה האמריקאית עומדים בפני מבחן חשוב בשנים הקרובות, שבו זכויות תשתנהנהקפדנות – החל מזכויות להינשא, להגן על הימנעות משרות, ולכלול זכויות חדשות, כמו זכויות להט”ביות, חינוך מיני ומוגנות על פי חוק. פוליטיקאים וארגוני זכויות אדם מתחלקים בשאלה האם יש לשמור על זכויות חופשת ההפרדה מתוך כוונה להגן על חופש הדת, או שמא יש להכניס תיקונים לחוקים המקבעים את השוויון, באותם מקרים שבהם זכויות דתיות באות על חשבון זכויות בסיסיות של אחרים.

ובעת שדעות אלה מתערבבות ומסתכסכות, השאלה המרכזית מתחדדת באשר לתפקיד של הכנסת והמערכת השיפוטית להכריע מי צודק והיכן לשים גבול. נראה כי ההכרעה בנושאים אלו תעצב את עתידה של החברה האמריקאית, באופן שישפיע על זכויות מיעוטים, חופש פולחן, ושליטה בחוק המבטיח שוויון והגנה על כולנו – כל אחד ואחת, בלי יוצא מן הכלל.

ועד אז, נמשיך לעקוב אחרי התפתחויות אלו ולראות איך מערכת המשפט והחוקות נקבעות מחדש בשנים הקרובות, כדי לשקף את הערכים שנמצאים בליבת חיינו. מי יודע – אולי בעוד שנים נדע שהפסיקה החשובה בעניין זכויות האדם והחופש הדתי קבעה את הדרך לאיזון חדש ומושכל יותר בין אמונה לחברה פתוחה ושוויונית.