הצעיר בן ה-20 הזה כבר נפגש עם שתי נשים שונות ועדיין מרגיש חוסר ביטחון בחושיו וביחסו לסקס. הוא מתאר את החוויות הראשוניות שלו כ”סבירות”, אבל מוסיף כי הוא מרגיש לא בטוח אם הצליח לגרום להן להגיע לאורגזמה ואם הוא עושה את הדברים בצורה נכונה. חוסר הביטחון הזה הוא נפוץ בקרב צעירים שמתחילים לחקור את מיניותם ומאוד חשוב ללוות אותם בלמידה ובהתמודדות עם המורכבויות של קיום יחסי מין.
הוא מחפש מיידית עצות והכוונה, “מדריך שמבין בכל הנוגע לנשים וסקס,” הוא מציין. במקום להיפגש איתו באופן אישי, אני מפנה אותו למקצוענית (ד”ר ס), שהיא חובבת וסופרת צעירה ממני בעשרות שנים. בעקרון, אני סבור כי מאפייני המין של המטפל אין בהכרח חשיבות עליונה, אבל אני רוצה שהצעיר ייחשף לשיחה עם אישה בנושא זה, שתהיה פתוחה ומרגיעה לגבי המיניות שלה ולכן תוכל להעניק לו תובנות ומידע מדויק ורלוונטי.
ד”ר ס היא מקצועית ומנוסה, אך התרומה המשמעותית יותר לשיח הזה היא היותה אשה שמרגישה נינוחות עם מיניות. היכולות והידע שלה יוכלו לסייע לyoung man להבין את המתרחש, לקבל ביטחון עצמי ולהבין כיצד לתקשר טוב יותר עם בת זוגות עתידיות. עם זאת, הידע והעצות הם רק חלק מהתמונה; חשוב גם ללמד את הצעיר איך לפתח שיחות מתקדמות ומרגשות, ואיך להתמודד עם מידע שלא מכיר או עם מצבים חדשים שיכולים להתעורר עם בת זוגות רבות.
זה מצער לחשוב שגברים ונשים מקיימים יחסי מין כשהם מרגישים חווים מחסומים לשיחה פתוחה על צרכיהם ומגרעותיהם. והרבה זוגות, גם אחרי עשרות שנות נישואין, עדיין נמנעים מלחשוף זה את מיניותו, מכחישים אורגזמה, או מתקשים לומר דברים פשוטים כמו “רזה את השיניים,” “לא לשפשף באצבעות,” או “הייתי מעוניין בליקוק יותר מיסודות לפני קיום יחסי המין.” מחסומי שיחה כאלה משפיעים על תדירות וקצב ההנאה, והופכים את המגע הפיזי לפחות מספק ועשיר.
גם בקרב אנשים רווקים, קיימת תופעה של קיום יחסי מין עם אנשים שאינם מכירים היטב – בין אם מדובר בהיכרויות אקראיות או בקשרים מרוחקים. נראה כי רבים בוחרים לקיים מין גם כאשר הם לא בטוחים לגבי הצרכים והגבולות של הצד השני, או פשוט לא יודעים כיצד יגיבו בתנאים של אי וודאות. חוסר אמון בסיסי או אי פתיחות עלול להוביל למצב שבו אנשים נכנסים למגע פיזי תוך כדי חוסר ביטחון והרתעה.
זה כאילו שוכבים עם מישהו שאינך באמת סומך עליו, בלי להיפתח כראוי, כמו שאדם הולך לארוחת ערב בבית של זרים ומבקש לבדוק שכל מנה היא בטוחה לפני שיאכל, כדי להימנע מחשש לרעל או לתגובות שליליות. או כמו שמי שמגיע לסניף בבנק ומעדיף לא להיכנס כדי לא לחשוף את מצב חסכונותיו, מתוך חשש שייקלו עליו או ילעגו לו.
בהיסטוריה, תרבויות רבות נהגו להיחשב כיבטיחי אמון ועזרה לפני קיום יחסים: נישואין, קשרי זוגיות ארוכים או היכרות מוקדמת בין משפחות, דבר שהבטיח שתקשורת, ערכים וסולידריות קיימים בין שני הצדדים. לעומת זאת, כיום, באזורים רבים בעולם, חלק מסימני האמון והביטחון האלה נעלמו, והאנשים מרגישים חופש לבחור מתי ומול מי לקיים יחסי מין, מבלי שאחרים יכתיבו זאת או יבטיחו בסיס חזקים של אמון.
כיום, ההחלטה האם לחכות לאישור אמיתי לפני קיום יחסי מין או ליזום מגע מיני באופן מיידי, אינה מונחת על ידי מוסכמות דתיות או חברתיות בלבד, אלא מחויבת לשיקולים אישיים ומעשיים. מומלץ שכל אדם ישאל את עצמו: “האם אני מרגיש בנוח לדון על חששות או חוסר ביטחון בקשר לגודל הפין שלי או לגודל החזה שלי?” או “האם אני בטוח שהבן זוג יפעל בעדינות ויחס אחריות אם אאבד את הזקפה או אם אני לא אזין כראוי?” שאלה חזקה יותר תהיה: “האם יש לי סיבות ברורות להאמין שבמקרה שהיחסים יגיעו לקשים או יתפרקו, האדם מולו אני נמצא יתנהג בדרך הולמת ומכובדת?”
בימי קדם, הובאו אלמנטים של אמון ואבטחה על ידי מוסדות חברתיים כמו נישואין, חיזור ממושך, משפחות שמכירות אחת את השנייה ומכבדים את הערכים של האחר, או אנשים שמגיעים מרקע דומה עם ערכים משותפים. במודרני, הרבה מערכות אלה נעלמו או נמוגו, וכתוצאה מכך, צעירים ומבוגרים כאחד מרגישים שיש בידם אוטונומיה לבחור מתי ומול מי הם יפתחו את ליבם ושאר חלקי גופם.
היום, אנשים מפרידים בין הערכים לבין מציאות השטח, ולעיתים קשה לאמוד את אמינותו של האדם מולך או את כוונותיו, כי אין הבטחות חברתיות או משפחתיות שמגן על זהות וערכים. לכן, שיקול הדעת וההיגיון הופכים לכלים המרכזיים בקבלת החלטות על מין והתקשרות זוגית. במיוחד עבור אנשים שלא נוחים עם הפגיעות שלהם או חוסר הוודאות בנוגע לקחת סיכונים, המתנה ליצירת אמון היא גישה עדיפה יותר.
מבחינה מעשית, חשוב שהאדם יבין כמה אמון הוא מרכיב מרכזי בחווית המין ובקיום יחסים מספקים. פעם זה היה נורמה חברתית פשוטה – להמתין לאישור לפני קיום מין. כיום, חלק חושבים שזה חוסר “קרדיט” או שדעתם לא “קורקטית” להציג צורך בביטחון, אפילו שברבות הימים מייסדים את הסטיגמה של ה”מזל” סביב המושג “דמיסקסואל” – מונח החושף שאדם זקוק לאמון כדי להתעורר מינית, כאילו זה משהו חריג או מוזר, בעוד שזה לחלוטין נכון ונורמלי.
כתוצאה מכך, דורות של אנשים חווים חוויות מיניות ויחסים שמוגבלים ומקטעים, כי הם לא היו מודעים לכך שהאמון, הרגיעה וקבלה עצמית הם אבני היסוד של חווית מין חיובית ומהנה. כולם בסופו של דבר נחשפים למושג ה”דמיסקסואל”, שזו פשוט תווית מעודכנת של היות אנושי, עם כל המורכבויות והרגשות שמגיעות איתה.