שוחחתי אתמול בפודקאסט עם המראיינת (שקרא לה קלייר), כשהיא אמרה משהו בסגנון: “ובכן, כמובן שכולם רוצים להרגיש מחוברים במהלך המין.”
_INITIAL {התשובה שלי הייתה:} “לא,”_end
היא המשיכה ואמרה: “ובכל זאת, אף מבוגר לא רוצה שהמין יהיה כמו שני גופים שמכים זה בזה ללא מחשבה.”
שוב הבעתי את דעתן בסירוב: “לפעמים כן,” אמרתי.
היא הייתה מתוסכלת וסקרנית יחד: “אם הקשר אינו דבר אוניברסלי שהאנשים תמיד שואפים אליו במין, אז למה בכל זאת אנשים מתעניינים במין?”
המשפט הזה מעלה שאלה חשובה: מה הם המניעים האמיתיים של אנשים לקיום יחסי מין, אם לא הקשר הרגשי? אני טוען שאין תכונה אחת אוניברסלית שמאפיינת את כל האנשים בכל מצב, בכל זמן ובכל תרבות.
למשל, אין דבר כמו אהבה, תאווה, עדינות או אכזריות שמוגדרים כ”מבוקשים” בכל מצב. זה פשוט לא כך. הרצונות, הצרכים והנעימות משתנים מאוד – בין אנשים ובתוך חיי אדם לאורך זמן. לכן, הוכחה מובהקת לכך היא שהכוונה מאחורי המין שונה מאדם לאדם ומיום ליום.
היא שאלה: אם הקשר אינו צורך אוניברסלי, מדוע בכל זאת אנשים בוחרים לקיים יחסי מין? (כמובן, בנפרד מהקשר הרומנטי או הרגשי, כלומר במצב של הסכמה מודעת).
אני השבתי כי אנשים עוסקים במין מתוך סיבות מגוונות מאוד. למעשה, גם אדם אחד יכול לחפש סיבות שונות לקיום יחסי מין בתקופות שונות בחייו, ואפילו באותו חודש.
הנה דוגמאות לסיבות שאינן קשורות לרגש, אך עדיין מובילות לקיום מין:
- הבעת אוטונומיה ורצון חופשי;
- הצהרת שייכות מינית – להרגיש גברי או נשי, או לזהות המינית שלך (הומוסקסואליות, הטרוסקסואליות וכדומה);
- חיפוש אחר תחושת אלגנטיות, תחושת שלמות, נעורים או נורמליות;
- שאיפה לכוח או שליטה;
- חווית עוצמה פיזית ותחושת ריגוש גבוהה;
- הבעה יצירתית של המיניות, כמו מפגש מיני שמביא ליצירתיות או חופש ביטוי;
- כדי לשכוח חוויות קודמות או להפריך אותן;
- תחושת עוררות פיזית ורצון בהנאה חושית נטו;
- ולה כמובן, ההנאה הגופנית הפשוטה.
קלייר הוצעה טבלה מרשימה של סיבות, אך היא המשיכה וטענה: “מין ללא קשר רגשי אינו משמעותי.”
אני הסברתי שזה נכון רק עבור חלק מהאנשים. העניין הוא שבמהות, המין עצמו היא פעולה חסרת משמעות אוניברסלית – המשמעות ניתנת לו על ידי האדם. מרכיב המשמעות הוא אישי, ודינמי, ומשתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן. מה שמביא אדם אחד להרגיש שהמין משמעותי שונה מאוד מניסיון של אחר, ואף משלו לעיתים קרובות.
היא שאלה: “למה בכל זאת קיים מין אם אין לו משמעות אוניברסלית?” ואני עניתי כי אנשים קובעים את המשמעות באופן אישי, ומאבדים את הנטייה לראות את המין כסוגיה יוצאת דופן. לחילופין, זה דומה לכל דבר אחר בחיים – אכילה, קניית רכב, אימוץ חיית מחמד או עיסוק בפעילות גופנית. והסיבות משתנות עם הזמן, ומקורן שונה מאדם לאדם, ומאדם לתוך חייו. למה שהמגמה הזו תיחשב שונה במין?
היא טענה כי זה שונה משום ש”זה מין”.
אני הוספתי שזה מושג תרבותי נפוץ – תפיסת ה”חריגות המינית”: האמונה שצריך חוקים מיוחדים, חשיבה מיוחדת, פרשנות רוחנית מיוחדת והגדרות פסיכולוגיות ייחודיות למין. אך זוהי תפיסה מוטעית. למעשה, מין כמו כל דבר אחר בחיים, רק מיוחד בשום מובן. זה אינו שונה במהותה. אנחנו משתמשים בכל מיומנויות החיים שלנו כדי לנהל את המין – תקשורת, קבלה עצמית של הגוף, הרגשות של בושה או גאווה, חששות או נוחות ביחס למין, אמונות על אמון באחרים ועוד.
כולנו, כאשר אנחנו מקיימים יחסי מין, אנו אנשים שלמים עם כל חסרונותינו, חיים בגופים לא מושלמים. האשמה עצמית, בושה או כעס על החוסר מושלמות שלנו מפריעים להירגעות והנאה – בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים, כמו הורות או חברות. לא להתאים את עצמנו או לשפוט את עצמנו זה לא משהו שמורידים ממנו לסוף השבוע – זאת אפשרות זמינה כל הזמן, אם רוצים.
קלייר, המראיינת, שאלה שאלה פשוטה לכאורה: “מה הטיפ הכי טוב שיש לך כדי שאדם יוכל ליהנות ממין מעולה?”
אני עניתי שלא אפעל כדי לעודד מישהו ליהנות ממין “מעולה”. במקום זאת, אני מציע שיחשבו על שיפור ההנאה – כלומר, יותר הנאה, יותר רגשות חיוביים, יותר חיבור, ופחות פחדים וביקורת עצמית. והנה קווים מנחים ליצירת חוויית מין מהנה יותר:
- לא לקיים יחסי מין כשלא מרגישים מוכן או עייפים מדי;
- לקבל את הגוף שלך בדיוק כפי שהוא, בלי שיפוט או ביקורת;
- לספר לבן או לבת הזוג משהו על המיניות או על הגוף שלך שמעדיפים שידע, כדי להרגיש יותר פתוח וכנה;
- לפזר את המתח, להרפות ולשחרר את הציפיות והחששות.