העסקות מפורסמות שמקשות על קיום יחסי מין

שנה אחר שנה, מטופלים שלי מספרים לי שהם רוצים שביטוי מיני יהיה “טבעי וספונטני”. הם רוצים שזו תהיה חוויה פשוטה, נעימה, שמביאה תחושת עונג, נוחות וקשר אמיתי בין בני הזוג.

ומשנה לשנה, אותם אנשים חביבים בדיוק, בונים את המין באופן שהופך אותו לסבוך, מתסכל ומעורר חרדות. הם חששים מכישלון, כי הם מייחסים למין את ההצלחה או הכישלון, ומפחדים שיכולה להתפתח אצלם הפרעה כלשהי, כי הם לא מבינים את התפקיד של הרגש בתפקוד המיני.

הרבה מן התפיסות המוטעות נוצרות מתוך האמונות שיש לנו לגבי מין. להלן דוגמאות לאמונות שמקשות על חוויית המין ומקטינות את ההנאה, ומחזיקות אותנו במעגל תבניתי של פחדים ולחצים.

אמונה: החלק של ההתחממות הוא מטלה מעצבנת

כשהייתי תלמיד תיכון, כמה בחורים מדובבים לנו את ה”סודות” של ההכנה לקדם את ההנאה – ה”משחק ההתחלתי”. זה היה נראה כמו תהליך שצריך לעשות כדי “להיכנס לראש של האישה” או כדי לעורר את הרצון שלה, אך במציאות, לא הבנו אז שהפעולות האלה יכולות באמת להיות מהנות בפני עצמן.

היום, כמטפלת, אני רואה את הדברים אחרת. אני offset את המושג “משחק ההתחממות” כי הוא מייחס פעולות כמו נשיקות, חיבוקים, ליטופים, תזזית והסרה של בגדים כמשהו שצריך לעשות לפני שמגיעים ל”מטרה”. זה מפשט את הערך של פעילויות שממש אפשר ליהנות מהן, פשוט כי הן נוחות ומרגישות טוב, ולא בהכרח סימון לכניסה למין הממשי.

הסיבה האמיתית לבצע פעולות שנקראות “התחממות” היא כי שני בני הזוג נהנים מהן, לא כי הן “כרטיס כניסה” ליחסי מין אמיתיים. כאשר ג’ו אומר שמריה “זקוקה להרבה התחממות”, אני יודעת שג’ו לא נהנה מזה. אף אחד לא מתלונן על “יותר מדי גלידה” או על “נופים יפים יותר מדי”.

אם ג’ו מרגיש משועמם מהתהליך שמחמם את מריה, הוא עלול להיות מגרה ולהפגין חוסר סבלנות. היא תרגיש בלחץ, תתחיל להרגיש מבוכה, ואז תגיע לתסכול. זוגות צריכים למצוא את החרוז שלהם – פעילויות מיניות ששני הצדדים נהנים מהן, במטרה לא לייחס כל כך חשיבות לאורך הזמן של ההתחממות, אלא ליהנות מכל רגע, בלי להרגיש שהן “חופר” או שכל סיום שלהן חייב להביא למין.

אמונה: תמיד חייבים להגיע לאורגזמה

כולנו אוהבים את ההרגשה שבאה עם אורגזמה. זה הרגע שבדרך כלל נמשך כמה שניות קצרות, בדרך כלל בין ארבע לחמש שניות, או באישה שזכתה בלוטו הגנטי – 15 עד 20 שניות. עם זאת, אין זה אומר שהמטרה המרכזית של המין היא ההגעה לאורגזמה.

החלק המרכזי של מין הוא החיבור, ההנאה של ההיכרות והתקשורת האישית, והתחושות שמתעוררות במהלך הפעילות. למעשה, המין יכול להימשך גם 10, 20 או אפילו 30 דקות, והערך האמיתי הוא באינטימיות, בקרבה, ובהנאה הכללית, לא רק באורגזמה עצמה.

אם ניתנת יותר מדי חשיבות לאורגזמות, זה עלול להפוך את החוויה למעין תחרות אולימפית, שבה כל ניסיון שלא מגיע לאורגזמה נחשב לכישלון. זה גם מקשה על קיום רגעים קצרים של סקס מהיר, כי החשיבות היומיומית באורגניזם יכולה להפוך את ההנאה לדבר שמצריך ביצוע מושלם בכל פעם. זה נותן תחושה של לחץ ומרדם את הרגעים הטובים, ומתגבר על ההנאה העצמית.

לכן, חשוב להבין שאין כל חובה להגיע לאורגזמה בכל מפגש מיני, ואפשר בהחלט להנות גם בלי זה. בראווה שלנו, נשמח אם יום אחד יהיה “יום טוב שלא זכיתי באורגזמה, והייתי מאוד מרוצה מכל המפגש”. חשוב לדבר על חוויות, לשפר ולהתאים את התקשורת, אך לא כל חוויה שונה ממה שהייתה לבין לא חייבת להיות טעונה בניתוח מעמיק או ביקורת עצמית. ההנאה האמיתית היא מלאת שחרור, והיא שלמה בדיוק כפי שהיא, מבלי הצורך לאשר את עצמה באמצעות מדדים חיצוניים.

אמונה: עלינו להיות נקיים וטריים לפני שמתחילים

לכל אדם יש תנאים שמקלים על חוויית מין נעימה. חלק רבדים של סביבה מאפשרים או מקשים על כך, לפי ההעדפות והרגישות של בני הזוג. יש כאלו שמייחסים חשיבות גדולה לפרטיות, אחרים רוצים חדר מסודר ונקי, יש שמעדיפים תאורה רכה ומוסיקה רומנטית (סגנון סינטרה, ליידי גאגא, המוסיקה ההיפ-הופית או באך, לפי ההעדפה). חלק ירגיש שהם צריכים להימנע מפני שהייתה להם פעילות גופנית או שהשאירו מאחור את כל שאר התפעולים היומיים.

עם זאת, ישנן דרכים לנהוג בפשטות, וכאן חשוב להבין שיש הבדלים בין אנשים באשר לרמת הפתיחות והגמישות באשר לתנאים שהם מגדירים לעצמם. מי שמגדיר נקיון מוחלט כר prerequisite לחוויה מינית, עלול למצוא את עצמו מוגבל מאוד, כי הרגעים המתאימים לכך הם מועטים. למשל, זה בלתי סביר לנסות לקיים מין ממש מיד אחרי יום עבודה עייף, או לאחר בישול, קניות, טיפול בילדים ומטלות אחרות שמושכות אותנו זמן רב. החיים מסביב תמיד יפריעו, ולכן צריך לקבל רמות גמישות, ולזכור שהתנאים המושלמים הם לעיתים רק אשליה.

יש נשים שמזכירות לי שהן נמנעות מקונסולינגוס (קיום מין אוראלי נשי) כי הן מרגישות שהן לא טריות מספיק, חוששות מריח או טעם בלתי נעים כי לא התקלחו יותר מ-90 שניות. נשים כאלה לעיתים מופתעות לשמוע שגברים לא מוחים על קיום מין אוראלי כי הם חוששים שיראו שהם מריחים או טועמים רע. כמובן, לא כל אדם אוהב ללקק, אבל מי שכן אוהב, לא משקר על זה, והמשפט שצריך להישמע הוא: “אני באמת נהנה מלקק אותך, תאמיני לי.” שווה גם לזכור שהחששות של נשים שיראו בעיה – פשוט לא ללקק כשהן חוששות מהעניין.

אמונה: שימוש בלבנים (חומרי סיכה) זה כישלון

פה אנחנו נכנסים לעולם של מידות, טכניקות והבנה של פיזיולוגיה. הפה מייצר לחות באופן טבעי רוב הזמן, אמצעי הלחיצה ההידרוקטית והאנאלית פחות. עם זאת, בניגוד, ויברציה, חדירה וגינלית, לעיתים, הם מצריכים סיוע של חומר סיכה. זו אינה בושה, ולא סימן לכישלון – אלא צורך בסיסי שמשדרג את החוויה ומונע פגיעות פיזיות או תחושת אי נוחות.

זה כמו חוק פשוט בפיזיקה: סיר שמכוסה במים מבושל מהר יותר. גם ראש חם יותר כשמניחים כובע. או כמו בכימיה, לחות משפרת את התגובה הכימית. אפילו בשחקן מצחיק כמו אד שירן – הוא יודע שעדיף לשתות מים כדי לשמור על הגרון. המדע מלווה גם במעשים בחדר המיטות.

האם יש צורך בלבנים ליחסי מין עם ידיים, אנאלי או וגינלי? התשובה היא כן, וגם מומלץ להוסיף קצת יותר ממה שנדמה שצריך. אם אתה מרגיש שהשימוש בלבנים קרוב לסוף, הוסף עוד 20% . ובכל מקרה, אם הלבנים לא מתפזרים בכל פינה, שים עוד קצת כדי לשפר את הזרימה והנוחות. שימוש בלבנים הוא פשוט, זול, נוח ומוסיף לביטחון בזמן קיום יחסי מין. במיוחד כשמשתמשים בקונדומים, כי הלחץ והחום שמועברים דרכם משפרים את ההנאה ומקטינים את הסיכוי לבעיות.

בקיצור, ההמלצה היא להשתמש בלבנים בכמות שמרגישה נכונה, ואם יש ספק, להוסיף עוד קצת. אין טעם להסתיר את זה – הלבנים הופכים את החוויה לנעימה, חלקה ומזמינה יותר לכולם.