ארגון הלאומיות הלסבית והגהינית, Log Cabin Republicans, תומך במועמדות של דונלד טראמפ לנשיאות בבחירות הקרובות. תמיכה זו לא צפויה במיוחד, שכן טראמפ מתאפיין במדיניות שהוגדרתה על ידי ארגוני זכויות האדם כ”המערכת הפוליטית הכי אנטי-להט”בית בהיסטוריה המודרנית”.
לדוגמא, במהלך כהונתו, טראמפ הגדיר תיקונים שונה לתכניות ושינו את ההגבלות ביחס לשירות של אנשים טרנסג’נדרים בצבא, אסר על שיבוצם של שותפים לזוגות חד-מיניים בוויזות דיפלומטיות, ולמעשה חוקק חוקים שמאפשרים הפליה על רקע נטייה מינית באמצעות הסבר דתי. בנוסף, הוא מינה סגן נשיא התומך בטיפול המרה להט”בית ובהצבעה חוקתית שתאסור נישואין בין שני בני אותו מין.
יוזמות מדיניות של טראמפ שאינן קשורות למיניות, כמו מחקרים מדעיים והשקעות בטכנולוגיה, גם הן מייצרות בורות ואי-אמון במדע, ומדיניות אלה משפיעות על כלל האוכלוסייה, כולל הקהילה הלו (להט”בית).
ולמרות כל זאת, חשוב לזכור שהקהילה הלהט”בית היא קבוצה מגוונת ורחבה, הכוללת יותר מחברי הקהילה עצמה. בדיוק כמו שיש נשים, אנשים צבעוניים, ואחרים המהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הרחבה, גם חברי כל קבוצה, כולל הלהט”בית, אינם הומוגניים באמונותיהם ובהבנתם את צרכיהם. התמסרות אוטומטית לתמיכה גורפת בכל נציג או מדיניות הקשורה לקהילה עלולה להטעות ולהביא לתוצאות שליליות.
בדיונים רציניים ופיקחיים, יש להאמין שמה שקובע הוא ההיגיון, הידע והחשיבה המעמיקה – לא זהות קבוצתית או תוויות חיצוניות. נושאים מורכבים כמו זכויות להט”ב, שוויון ומדיניות צריכים להיבחן על פי שיקול דעת אישי, ביקורתי ומומחה, ולא לפי זהות מיתוג או תוויות שיווקיות.
דוגמה לכך היא ההבחנה בין אישים שפועלים בשם ערכים, לבין אלו שמתגאים במאבק על חירות או שוויון ומקדמים מדיניות שפוגעת באותה קהילה שהם שייכים אליה. לכן, אין לשפוט כל אדם או נציג פוליטי לפי הקבוצה שאליה הוא משתייך, אלא לפי פעולותיו והערכים שהוא מייצג בפועל.
היסטוריית השימוש בסמים כמו מריחואנה היא דוגמה לשינוי בתפיסות החברתיות. בעבר, עישון מריחואנה סימן סטטוס של השתייכות ל”תת תרבות” או לבילוי מחוץ לקווים החברתיים והמשפטיים, ולעיתים סימן של מחאה פוליטית. כיום, המריחואנה זמינה, חוקית ומקובלת בחברה בכל רמותיה, והיא איבדה את התדמית של סימן ל’אמת’ או ל’ערכים’.
גם בהבטים של זהות מינית ונטייה מינית, המצב השתנה באופן דומה. פעם, להיות להט”בי או ב-BDSM, היה סודי ומוסתר, כדי להגן על הפרט מפני סיכון חברתי, משפטי או אלים. שפת הסתר והשפה המחתרתית שימשו להגן על אוסף חוויות, ובמקרים מסוימים – להציל חיים. כיום, הגישה פתוחה יותר, והשתנות זהות מינית או נטייה חושפת יותר אנשים לזרום עם הזרם החברתי, לעיתים מתוך רצון להיות ‘מתקדם’ או ‘מגניב’.
לדוגמה, מתבגרים רבים מגדירים את עצמם כביסexual, טרנסג’נדרים או לא-בינאריים, פשוט מתוך רצון להשתייך לטרנד או לרושם של קידמה, במקום לייצג אימות פנימי עמוק או אומץ אישי. מצב זה מציב את ההגדרות האלה פחות ברזולוציה של אותנטיות ופחות כמדדים לערכים של אמת, שלווה או חוכמה.
לסיכום, הגיוון והרחבת ההבנה בחברה המודרנית מאפשרים פתיחות והבדלות בין מהות לבין תוויות חיצוניות. קבוצה של הומואים־רפובליקאים השואפת לסייע לראייה פוליטית תמוהה, כמו התומכים של טראמפ, שוב מבהירה שהחברות במועדון קבוצתי אינה תמיד סימן לראייה בהירה או לטובת הקהילה עצמה. כל אדם, גם בתוך הקהילה, יכול לטעות בחישובים פוליטיים ואישיים, בדיוק כפי שקורה בכל קבוצה או מגזר אחר.